בעקבות השביל הנבחר

עופר וקנין

פרקים נבחרים מהספר 

יש לי שתי אפשרויות להציע לך : מסע אישי מודרך, שבו יזדמן לך להגיע לכל האתרים היפים בהם מטיילים רוב האנשים .

ומסע אישי מודרך בחלקו, ''אל הלא נודע'' !!!

''מה אתה אומר? במה תבחר ?'', אמר הנבחר ועיניו נצצו,  בעודו מביט בי ?

אם מודרך אז למה בחלקו ? מה יהיה בחלקו האחר ?

''את זאת יהיה עליך לגלות ולברר בעצמך , האם  אתה מוכן לכך ?''

האמת שאינני יודע מדוע ,אך דווקא האפשרות השניה - קסמה לי יותר מכל וכך מצאתי עצמי ממלמל ,מתוך אינטואיציה כלשהי , כי ''המסע אל הלא נודע'' הוא זה שאני מייחל לו יותר מכל.

לא פשוטה היא הדרך ציין הנבחר , לא פשוטה היא כלל וכלל !!!!

יש בה פסגות נישאות אך גם לא מעט תהומות .

ומה מייחד את אותן פסגות שציינת , שאלתי ?

או ... אחת יחידה ומיוחדה , והיה ותגיע לראשה , אם תצפה ממנה, כי אז תוכל לראות את שליחותך , תכליתך .

בה אני בוחר ,אמרתי בקול , ברצוני להגיע אליה ויהי מה .

וכך החלתי פוסע בדרכי אל ה''פסגה '', את דרכי הוביל הנבחר , לא פעם במאמר , לא פעם במשימה .

''דע את עצמך , בטרם תעשה עוד צעד '', אמר הנבחר ופסע אל עבר החשיכה , מותיר אותי לא פעם עם לא מעט שאלות פתוחות.

צינת הבוקר העירה אותי מחלום לא ברור .

קום !!  קרא לעברי הנבחר , ''היום הוא זה בו נעפיל לפסגה הראשונה'' .

ומה בראשה שאלתי מבין עיניים מצועפות ...?

יש בה מפגש עם מקור מיוחד .

''מה מקור , מה מיוחד בו במקור ?''' שאלתי הנבחר .

אבל הוא כבר החל לפסוע במעלה השביל המוביל לפסגה .

שאלות לא מעטות , כוננו בי הבוקר ובהם גם לא מעט חשש .

אך מה זו פסגה ובראשה מפגש עם מקור , שידירו רגלי מהתמודדות עם הקור.

שעת צהרים והנשימה נעתקת , לובן הפסגה כבר עוטף לו בצעיף לבן את שביל הפסגה .

עוד מאה צעדים לוחש הנבחר , מאה צעדים לפגישה עם מקור ...

והנשימות מתחלפות במספר , והראיה מטשטשת בעודי פוסע בעקבות הנבחר....

THE BEST IS YET TO COME

חלק ב'-על בחירות במקור .

שעת צהרים , והשמש במרום , רק מעצימה את קרניה לנגד הלובן המבהיק של השלג .

הנשימה נעתקת מן המאמץ , ובראש מהדהדים להם קולות פנימיים המבקשים לדעת פעם אחר פעם , מדוע היינו צריכים זאת ?

והאם זאת היא הדרך לה אתה מייחל ?

מיהו אותו נבחר שאתה פוסע בצעדיו ?

מהי אותה ''הנחיה חלקית ''שהוא ''מכר לנו''?

ואם הנחיה אז מדוע חלקית?

הגוף נוטה קדימה , כדי להקל על המסע הכבד על הכתפיים הדואבות

ואני מרים ראש רק כדי לוודא שאני אכן מתקדם אל עבר הפסגה .

הנבחר כבר מזמן נעלם מותיר אותי לאנחות ולספירת הצעדים המתישה..

49 צעדים אם לא טעיתי בספירה או שמע 58 , אני כבר לא בטוח בכלום כאן על ההר, כבר לא בטוח שאני הוא זה שעושה זאת, אבל מחליט '' לשחרר'' את הצורך להיות בשליטה .

הרמתי את הראש עוד פעם , כמבקש את הנחייתו של הנבחר , לכוון את צעדיי הבאים .

גבב סלעי צפחה ניצב לו לפני , במין סדר לא ברור , אך עטור בעשרות דגלי תפילה טיבטיים , המלחשים תפילתם ברוח , לכל הרוחות שיאותו לקבלן .

מצמוץ בעיני הדואבות לנוכח הקרינה החזקה המוחזרת מן השלג

והנה לפני ניצבת דמותו של הנבחר כשהוא ישוב בישיבה מזרחית על אותה ערמה של סלעי צפחה.

הגעתי לדגלים ואני מנסה להסדיר את נשימתי , בעוד הנבחר עומד אל מול הרוח ומפזר לכל עבר צהלות ''איסולו'' , ''איסולו'', ''איסולו '' , ''איסולו''.

מד הגובה שלי מראה 4828 מ' .

מה פירוש הקריאות הללו אני שואל אותו , והוא עונה לי בשתיקה לא קצרה, לבסוף מגיע בסמוך אלי ואומר , עלינו להודות למי שצריך להודות על כך שאנו כאן!! .

כאן ? האם אנחנו בפסגה ?

לא, משיב הנבחר הינך נמצא ב-PASS במעבר .

מעבר לאן אני שואל? לאן שתבחר , אמר הנבחר ולגם מכוס תה החמאה המהביל שהכין ומזג לעצמו.

הבאת אותנו עד לכאן כדי שנבחר לאן ללכת ? הן אמרת לי כי אנו עומדים לפגוש במקור , בפיסגה , היכן המקור ? היכן היא אותה פסגה ?

יש לי שתי אפשרויות להציע לך : - אחת היא במעלה ההר ואילו השניה תהה היכן שתבחר . מה זאת אומרת היכן שתבחר? הן אנחנו אמורים לפגוש במקור , ואיך ידע לאן להגיע ?

בפניך האפשרות לטפס לפסגה ולפגוש במקור

או לבחור היכן תפגוש בו, במה תבחר ?

מה ההבדל שאלתי נבוך? אינני מבין ,שמא זה מיעוט החמצן ,שמקשה על בהירות מחשבתי או הרוח הקרה שמקפיאה את קו המחשבה ?

האפשרות הראשונה מאפשרת לך לפגוש בו על הפסגה .

האפשרות השניה בכל מקום שתבחר .

מה ההבדל , אינני מצליח להבין ?

הבדל גדול ומשמעותי !!!

בראשונה , תפגוש במקור במקום שבו הינך סבור שהוא נמצא , בפסגה, בשעה, בתנאים, שאתה סבור שבו הוא נמצא .

בשניה, תפגוש במקור במקום בו הוא תמיד נמצא !!

נמצא בתוך תוכך , בכל מקום , בכל שעה, בכל שלב שבו תבחר .

במה תבחר ?

                         חלק ג- על פסגות ו''פניות של כאן ועכשיו''.

מה ההבדל שאלתי , אינני מצליח להבין ?

הבדל גדול ומשמעותי !!!

בראשונה , תפגוש במקור במקום, שבו הינך סבור שהוא נמצא, בפסגה, בשעה, ובתנאים, שאתה סבור, שבו הוא נמצא .

בשניה תפגוש במקור במקום בו הוא תמיד נמצא !!

נמצא בתוך תוכך , בכל מקום , בכל שעה בכל שלב שבו תבחר .

במה תבחר ?

היתה זאת הרוח שהחלה מתעוררת שטפחה קלות על פני שהעירה אותי מנמנום הטיפוס שהייתי שרוי בו.

אינני יודע במה לבחור אמרתי , במה אתה היית בוחר ,שאלתי את הנבחר ?

לבחירות שלי אין קשר או רלוונטיות לפגישה שלך עם המקור, עליך להחליט על כך בעצמך , אך אני מוכן לעזור לך לקבל את ההחלטה הנכונה .

מה עלי לעשות ?

קח אויר ונשום עמוק, מכאן נטפס לפסגה הקרובה, יש שם מקום שיעזור לך לקבל החלטה.

וכך שוב מצאתי את עצמי פוסע בעקבותיו של הנבחר , אל עבר יעד לא מוגדר, אך עם סקרנות גדולה יותר שכן עוד מעט ואפגוש במקור .

הטיפוס היה קשה עלי, הגובה החל נותן בי את אותותיו וכל צעד הצריך ממני שתי נשימות וכמו חייב אותי להתרכז ולהוציא מתוכי כל פיסת אנרגיה, על מנת לאפשר את הצעד הבא, עיניי התמקדו רק בקרקע ובצעד הבא שעלי לעשות .

באשר לנבחר , הרי בן שבט השרפה הוא, בן ההרים , והשבילים הן לו כמו בית שני .

טיפוס מאומץ של כשעה נוספת, הביא אותנו לראש הפסגה, ממנה נבטו פסגות נוספות מצועפות בשלג עד . הרוח ליטפה את פנינו והשיבה בי את רוחי.

''איסולו'' ''איסולו'' נשמעו קריאותיו של בן השרפה , ואני מצאתי את עצמי מצטרף אליו למרות שלא הבינותי , רק ידעתי שיש להודות לזה שצריך להודות, שאיפשר לנו לטפס עד כאן .

מערומי אבני צפחה מסותתות ועליהן כיתוב בטיבטית ומעוטרות בצבעים שונים קישטו את מערום אבני הצפחה והנבחר קרב אלי עתה והכווין את מבטי לכל עבר .

זוג עיניים אליפטית בצבע כחול טורקיז נבטו אלינו מרחוק .

היו אלו זוג אגמים אלפינים ששיקפו את פני השמים והפסגות הקפואות כמו היו מראות המראות לסביבה את יופיין.

כדאי שתשב כעת ביקש הנבחר וישב על ערמת הסלעים הכתובים .

מה למדת מן הדרך עד לכאן שאל ?

מה זאת אומרת מה למדתי? לא בדיוק היה לי פנאי ללמוד, שכן הייתי כל כולי מתאמץ בכדי לנשום על מנת לטפס .

אם כן מה השיעור שלך מכל הדרך שעשית עד כה ?

דומיה שקטה נפרשה ביננו ואז כמו היכו התובנות בזה אחר זה :

הדרך לפסגה כמוהה כחיינו , מחייבת אותו להיות כאן ועכשיו, בכל צעד ושעל שאנו עושים , רק שלא ממש אנו עושים זאת , אין בנו פניות, יש שפע של גרויים , עיסוקים או אמתלות, שכמו שודדים מאיתנו את הפניות שלנו לעצמנו לכאן ועכשיו.

רגע אחד , הבאת אותי עד לכאן כדי שתוכל לאמר לי שעלינו להיות כאן ועכשיו ושעלינו לחיות את הרגע בכל צעד בחיינו ?

אני לא הבאתי אותך לכאן , אתה הוא זה שהביא אותך לכאן .

אתה הוא זה, שאמר שעלינו להיות כאן ועכשיו, משום שזה מה שעשית, כאשר רצית להגיע עד כאן .

אתה הוא זה שהבין, שעל מנת להיות כאן, אתה חייב לרכז את מאמציך , נשימתך וצעדיך בכדי להגיע לפסגה שרצית .

ולכן כלל מס' 1 : שהנך חייב לזכור , בבואך לפגוש במקור , קודם לפגישה , היה כאן ועכשיו !!!!

איך להיות כאן ועכשיו שאלתי את הנבחר ?

א.    קח כ-10 נשימות עמוקות לפחות, דרך האף ושחרר דרך הפה.

ב.     בכל נשימה , ציין שלב או צעד שהצלחת לעשות היום.

ג.       תן לעצמך טפיחה על השכם על על צעד שהביא אותך עד כה .

ד.      למעשה שום דבר לא מובן מאליו ,עד שאתה שם לב אליו.

ה.    בעשותיך זאת תטען עצמך באנרגיה חיובית לקראת המפגש עם המקור.

מה עם המקור שאלתי , מדוע איננו פוגשים בו ? מדוע היינו צריכים להגיע עד לכאן? מה יש במקום הזה שמאפשר פגישה במקור ולא קיים במקום האחר ?

שאלות מצויינות אתה שואל .

במקור תפגוש כאשר תהיה מוכן לפגוש בו.

באשר למה קיים כאן שלא קיים במקום האחר , ובכן הפסגה איננה שונה מזו הקיימת במקום האחר , רק הפניות שלך לכאן ועכשיו והיכולת שלך לשחרר את כל ה''רעש'' מסביב ולהתרכז בכל צעד וצעד היא זו שתאפשר לך לפגוש בו .

ולכן כלל מספר 2 : לאחר שהינך מרגיש ''כאן ועכשיו'' , עליך לייצר לעצמך ''פניות פנימית'' בכדי לפגוש במקור , עליך ללמוד ל''התקלף'' מכל אותן מחשבות מסיחות של חיינו ולהגיע למצב בו יש רק שקט .

רגע איך עושים זאת שאלתי

מדיטציה יקירי , זהו שם המשחק ועל כך , נלמד בתחנה הבאה .

מה עם המקור שאלתי ?

הוא יגיע כאשר תממש את שני הכללים הראשונים .

שעות אחר הצהרים ואנחנו החלנו לצעוד לעבר העיירה הקטנה הסמוכה , הנטועה על מצלעות ההרים , כמתריסה נגד חוקי הטבע ,אך איך שהוא משתלבים בתיה בהרמוניה המקומית

הירידה היתה קשה מן העליה ואותותיה הורגשו בברכי הדואבות והמחשבות אודות שני השיעורים שקיבלתי המשיכו להדהד בראשי ...

כללי הנבחר לחיים מתוך שליחות:

1.     כלל מס' 1 : בכל מעשיך ובאשר הינך, היה כאן ועכשיו !!!!

2.      כלל מספר 2 : עליך לייצר לעצמך ''פניות פנימית''.  עליך ללמוד ל''התקלף'' מכל אותן ''מחשבות מסיחות'' של חיינו ולהגיע למצב בו ה''שקט הפנימי''.

חלק ג- על פסגות ו''פניות של כאן ועכשיו''.

מה ההבדל שאלתי , אינני מצליח להבין ?

הבדל גדול ומשמעותי !!!

בראשונה , תפגוש במקור במקום, שבו הינך סבור שהוא נמצא, בפסגה, בשעה, ובתנאים, שאתה סבור, שבו הוא נמצא .

בשניה תפגוש במקור במקום בו הוא תמיד נמצא !!

נמצא בתוך תוכך , בכל מקום , בכל שעה בכל שלב שבו תבחר .

במה תבחר ?

היתה זאת הרוח שהחלה מתעוררת שטפחה קלות על פני שהעירה אותי מנמנום הטיפוס שהייתי שרוי בו.

אינני יודע במה לבחור אמרתי , במה אתה היית בוחר ,שאלתי את הנבחר ?

לבחירות שלי אין קשר או רלוונטיות לפגישה שלך עם המקור, עליך להחליט על כך בעצמך , אך אני מוכן לעזור לך לקבל את ההחלטה הנכונה .

מה עלי לעשות ?

קח אויר ונשום עמוק, מכאן נטפס לפסגה הקרובה, יש שם מקום שיעזור לך לקבל החלטה.

וכך שוב מצאתי את עצמי פוסע בעקבותיו של הנבחר , אל עבר יעד לא מוגדר, אך עם סקרנות גדולה יותר שכן עוד מעט ואפגוש במקור .

הטיפוס היה קשה עלי, הגובה החל נותן בי את אותותיו וכל צעד הצריך ממני שתי נשימות וכמו חייב אותי להתרכז ולהוציא מתוכי כל פיסת אנרגיה, על מנת לאפשר את הצעד הבא, עיניי התמקדו רק בקרקע ובצעד הבא שעלי לעשות .

באשר לנבחר , הרי בן שבט השרפה הוא, בן ההרים , והשבילים הן לו כמו בית שני .

טיפוס מאומץ של כשעה נוספת, הביא אותנו לראש הפסגה, ממנה נבטו פסגות נוספות מצועפות בשלג עד . הרוח ליטפה את פנינו והשיבה בי את רוחי.

''איסולו'' ''איסולו'' נשמעו קריאותיו של בן השרפה , ואני מצאתי את עצמי מצטרף אליו למרות שלא הבינותי , רק ידעתי שיש להודות לזה שצריך להודות, שאיפשר לנו לטפס עד כאן .

מערומי אבני צפחה מסותתות ועליהן כיתוב בטיבטית ומעוטרות בצבעים שונים קישטו את מערום אבני הצפחה והנבחר קרב אלי עתה והכווין את מבטי לכל עבר .

זוג עיניים אליפטית בצבע כחול טורקיז נבטו אלינו מרחוק .

היו אלו זוג אגמים אלפינים ששיקפו את פני השמים והפסגות הקפואות כמו היו מראות המראות לסביבה את יופיין.

כדאי שתשב כעת ביקש הנבחר וישב על ערמת הסלעים הכתובים .

מה למדת מן הדרך עד לכאן שאל ?

מה זאת אומרת מה למדתי? לא בדיוק היה לי פנאי ללמוד, שכן הייתי כל כולי מתאמץ בכדי לנשום על מנת לטפס .

אם כן מה השיעור שלך מכל הדרך שעשית עד כה ?

דומיה שקטה נפרשה ביננו ואז כמו היכו התובנות בזה אחר זה :

הדרך לפסגה כמוהה כחיינו , מחייבת אותו להיות כאן ועכשיו, בכל צעד ושעל שאנו עושים , רק שלא ממש אנו עושים זאת , אין בנו פניות, יש שפע של גרויים , עיסוקים או אמתלות, שכמו שודדים מאיתנו את הפניות שלנו לעצמנו לכאן ועכשיו.

רגע אחד , הבאת אותי עד לכאן כדי שתוכל לאמר לי שעלינו להיות כאן ועכשיו ושעלינו לחיות את הרגע בכל צעד בחיינו ?

אני לא הבאתי אותך לכאן , אתה הוא זה שהביא אותך לכאן .

אתה הוא זה, שאמר שעלינו להיות כאן ועכשיו, משום שזה מה שעשית, כאשר רצית להגיע עד כאן .

אתה הוא זה שהבין, שעל מנת להיות כאן, אתה חייב לרכז את מאמציך , נשימתך וצעדיך בכדי להגיע לפסגה שרצית .

ולכן כלל מס' 1 : שהנך חייב לזכור , בבואך לפגוש במקור , קודם לפגישה , היה כאן ועכשיו !!!!

איך להיות כאן ועכשיו שאלתי את הנבחר ?

א.    קח כ-10 נשימות עמוקות לפחות, דרך האף ושחרר דרך הפה.

ב.     בכל נשימה , ציין שלב או צעד שהצלחת לעשות היום.

ג.       תן לעצמך טפיחה על השכם על על צעד שהביא אותך עד כה .

ד.      למעשה שום דבר לא מובן מאליו ,עד שאתה שם לב אליו.

ה.    בעשותיך זאת תטען עצמך באנרגיה חיובית לקראת המפגש עם המקור.

מה עם המקור שאלתי , מדוע איננו פוגשים בו ? מדוע היינו צריכים להגיע עד לכאן? מה יש במקום הזה שמאפשר פגישה במקור ולא קיים במקום האחר ?

שאלות מצויינות אתה שואל .

במקור תפגוש כאשר תהיה מוכן לפגוש בו.

באשר למה קיים כאן שלא קיים במקום האחר , ובכן הפסגה איננה שונה מזו הקיימת במקום האחר , רק הפניות שלך לכאן ועכשיו והיכולת שלך לשחרר את כל ה''רעש'' מסביב ולהתרכז בכל צעד וצעד היא זו שתאפשר לך לפגוש בו .

ולכן כלל מספר 2 : לאחר שהינך מרגיש ''כאן ועכשיו'' , עליך לייצר לעצמך ''פניות פנימית'' בכדי לפגוש במקור , עליך ללמוד ל''התקלף'' מכל אותן מחשבות מסיחות של חיינו ולהגיע למצב בו יש רק שקט .

רגע איך עושים זאת שאלתי

מדיטציה יקירי , זהו שם המשחק ועל כך , נלמד בתחנה הבאה .

מה עם המקור שאלתי ?

הוא יגיע כאשר תממש את שני הכללים הראשונים .

שעות אחר הצהרים ואנחנו החלנו לצעוד לעבר העיירה הקטנה הסמוכה , הנטועה על מצלעות ההרים , כמתריסה נגד חוקי הטבע ,אך איך שהוא משתלבים בתיה בהרמוניה המקומית

הירידה היתה קשה מן העליה ואותותיה הורגשו בברכי הדואבות והמחשבות אודות שני השיעורים שקיבלתי המשיכו להדהד בראשי ...

כללי הנבחר לחיים מתוך שליחות:

1.     כלל מס' 1 : בכל מעשיך ובאשר הינך, היה כאן ועכשיו !!!!

2.      כלל מספר 2 : עליך לייצר לעצמך ''פניות פנימית''.  עליך ללמוד ל''התקלף'' מכל אותן ''מחשבות מסיחות'' של חיינו ולהגיע למצב בו ה''שקט הפנימי''.

                                     חלק ד' – ''המקום שבלב'' .

שעות אחר הצהרים ציעפו להם את השמיים הכחולים אדמדמים בענני נוצה .

הרוח החלה מתגברת בעוד אנחנו צועדים לאיתנו בין שבילי העיזים .

קולות צלצול הפעמונים של ה''יאקים'' - אותן בהמות מסע שרעו להם על מצלעות ההימלאיה , בישרו לנו כי אנו מתקרבים אל הכפר מוקטינאת , החולש על שעריו של עמק המוסטנג .

כל הדרך הדהדו בראשי שתי אמירותיו של הנבחר על להיות כאן ועכשיו בעשייתנו היום יומית וליצור בתוכנו את אותה ''פניות פנימית'' - ''המקום שבלב'' קראתי לו .

במקום שאליו יכול אני לברוח מיריד ההבלים היום יומי ,המטורף הבלתי נפסק.

ובעוד אני מהרהר לעצמי , עלו לנגד עיני תמונותיהן של אשתי וילדי הממתינים לי שאחזור .

''ככה סתם באמצע החיים אתה רוצה לצאת למסע ? ''שאלה אשתי עיני הדומעות פנו לעבר עיניה , טובע בהם ,ברכות שבהם ומשיב

''אני מרגיש שאין בי עוד יכולת לשאת את ההתנהלות השגרתית של חיי

אני מרגיש כי אני על סיפו של עידן חדש ,למרות שאין לי מושג מהו .

אני מרגיש שאני יכול יותר , אך מהו היותר ולאן אני חותר אין לי שמץ של מושג .''

חוסר הידיעה שלי , שאינני יודע למה הגעתי לעולם, ומהי השליחות שלי בחיים לא הגיע אלי ככה סתם .

כמו כל דבר בחיים ,אין דבר כזה מקריות בחיים .

הייתה זו מודעה שניתקלתי בה לפני כחודש , בעודי מעיין בירחון גאוגרפי ובה נכתב ,

''בחיפוש אחר האושר מצאתי לי מפלט , בחיפוש אחר השקט מצאתי לעצמי תוחלת , בחיפוש אחר השקט , מצאתי את ה''מקום שבלב ''- אני מזמין אותך למסע דומה - אם תבחר בכך - הנבחר !! ''

קול נביחת הכלבים וסבסוב פעמוני התפילה הטיבטיים ,נשאוני חזרה לפאתי הכפר במוקטינאת .

הנבחר פסע ראשון בעודו מסובב את שרשרת גלגלי התפילה הנושאים בלחש מנטרה טיבטית עתיקה - ''אום מאני פאדמה הום ॐ मणि पद्मे हूँ '' אותה מנטרה עתיקה המוקדשת לבודהיסטוות החמלה .

בעודי צועד בעקבותיו נמצאתי אף אני מסובב את גלגלי התפילה לקול מצהלות ילדי הכפר הקטנים, שבאו אך מבין סמטאות הכפר הצרות ,לצפות במי הוא הזר הפוקד את כפרם .

פניהם הצרובות בצריבות הקור, ולחיים אדומים לא יכלו להסתיר, חיוכים ואושר רב, שקרן אלי מכל עבר , היה זה סיום מושלם עבורי ליום ארוך שעטפתי לליבי.

''את הלילה נעשה כאן בביתה של ג'ינטיאן

המתן כאן בעודי מסדיר את ענייני לינתנו כאן !''

נכנסו לחצר קטנה, שהוקפה חומת סלעי צפחה, שנערמו זו על זה ותחמו חצר קטנה ובה שביל קטן , שהוביל לבית עץ דו קומתי רחב ידיים.

שני צידי השביל עוטרו ע''י ערוגות של ירקות ,שכמו גדלו בסדר מופתי, המעיד על יד אמונה, הלוטפת אותם מידי בוקר .

ג'ינטיאן יצאה לקראת מברכת אותי בברכה המסורתית - ''נמסטה'' בעודה משלבת את זוג כפות ידיה בגובה פניה - ''אני מברכת את הניצוץ האלוהי הטמון בך '', אמרה והכניסה אותנו לחדר האורחים .

שם במרכזו של החדר החשוך מה, לאור מספר עששיות , נמצאו לרגלי הדואבות, ישועה בזכות שולחן עץ גדול ועגול , החגור בשמלה , העוטפת את דפנותיו מכל עבר ומתחת לשולחן תנור גחלים, המלטף בחומו את רגליהם וברכיהם, של אלו המחליטים לחסות בצילו של השולחן .

תה חמאה מלוח ומהביל, הוגש לנו ומנגד הוארו פניו של הנבחר בעודו מביט בי .

''איך היה לך היום שאל ?'' ולגם לגימה מן הספל

'' עמוס ,עטור תובנות ומראות אך עם לא מעט שאלות '' השבתי

אלו שאלות אתה נושא מן ההר ?

מהי פניות פנימית שעליה דיברת ? היכן הוא המקור ומתי אזכה לפגוש בו ?

מדוע לא פגשנו בו עד כה ?

''סבלנות איש יקר , סבלנות, הינה מעלה חשובה כאן . הינך מגיע מארצות המערב , שם מושל לו בגאון שעון הזמן , כאן לזמן יש משמעות אחרת , ומחוגי השעון סובבים לאט הרבה יותר מאלו שבמערב '' ובאומרו חייכו אלי פניו חרושי הקמטים .

''קודם שאענה לך על שאלותיך, עליך להחליט לכמה דליי מים חמים וכמה דליי מים קרים תזדקק לצורך המקלחת שלך ?''

מה? דליים של מים חמים ?''

''כן יקירי, כאן המים החמים הינם מצרך שלא זמין כמו במערב . את המקלחת תעשה בחדרון צדדי ובו ימתינו לך דליי המים החמים והקרים, שאותם תיצוק על גופך עם מצקת קטנה מעץ .''

''שנים חמים ואחד קרים השבתי לו '' והודתי לטינג'יאן על הארוח המסור שלה .

''לגבי ה''פניות הפנימית'' עליה שוחחנו קודם לכן , עליך להבין כי עצם היותנו כאן ועכשיו במקום זה , חיים את הרגע איננה מעידה על אשר מתחולל בראשנו .

ןעל כן קודם לפגישה עם המקור יהיה עליך להערך במספר שלבים .

הראשון שבהם יהיה ליצור את אותה ''פניות פנימית'' - תצטרך למצוא את אותו שקט פנימי .''

''וכיצד אוכל לעשות זאת שאלתי, ראשי קודח ממחשבות ,גופי דואב והעייפות , העייפות כמו זוחלת אט אט לכל אבר ואבר בגופי .''

מעולה ,איש יקר אם כך , זהו הזמן לכבד את גופך , עליך ללמוד להקשיב להמיית גופך ,

הוא מדבר אליך ועליך להיות קשוב אליו .

עליך להבין גופנו,הנו כמו סיסמוגרף , חלק ניכר מהארועים אותם אנו חווים, נרשם בגופנו ואנו נושאים אותו , יש צורך לשחרר את אותן חוויות ומחשבות שליליות המכבידות עלינו ולנצור את אלו החשובות לנו באמת .

על כן, לך לך לחדרך , התקלח וחזור לכאן לארוחת הערב שתמתין לך על השולחן .

אני ימתין לך כאן בשעה 04:00 בבוקר, לאורו של נר , לשיעורנו הראשון של יום חדש ביצירת אותו ''המקום שבלב ''.

אמרי הנבחר לחיים מתוך שליחות:

1.      עליך ליצור את אותה ''פניות פנימית''ולשם כך תצטרך למצוא את אותו שקט פנימי .''

2.      גופנו,הנו כמו סיסמוגרף , חלק ניכר מהארועים אותם אנו חווים, נרשם בגופנו ואנו נושאים אותו , יש צורך לשחרר את אותן חוויות ומחשבות שליליות המכבידות עלינו ולנצור את אלו החשובות לנו באמת . מומלץ לשחררן באמצעות עיסוי ,דיקור, או אפילו כתיבה והוצאתם לאור .

השליחות - יומן מסע - חלק ה' - האור שבתחילת המנהרה .

פקחתי עיניים בבהלה, לא ידעתי מה השעה , שנתי היתה טרופה הלילה , אך העייפות מן היום שחוויתי הכריעה את גופי .
עלטה כיסתה את חדרי הקטן . קולות החריקה והאנקה שהשמיעה מיטתי , כמו הזדהו עם שרירי גופי הדואבים .
יצאתי ממטתי , שטפתי את קורי העייפות האחרונים שכיסו את פני וירדתי לקומת הקרקע .
כוס תה חמאה מהביל חיכה לי על השולחן , אדי החום התאבכו להם אט אט , אולי הוסיפו במעט לאווירת המסתורין שאפפה את החדר החשוך .

קולות נשיפה של אוויר נשמעו מן החדר הסמוך והם הם שהנחו את צעדי בעודי פוסע לאיטי ספק בחשש ספק בפחד אל אותו מקור ה''רעש''.

נכנסתי לתוך חלל גדול ובמרכזו עמד שולחן עץ גדול . במרכזו עמד נר לבן גדול ודולק . אור הלהבה ריצד לו קלות , כמעיד על כניסתו של זר לחדר .

''אני מקווה שערבה לך שנתך ,איש יקר'' נשאלתי והקול הפתיעני מאחור ,
דמותו של הנבחר ,התרוממה מן הרצפה והוא ניגש אלי בברכת ''נמסטה'' , נמסטה השבתי לו ,

אני מקווה שהנך מוכן לשיעורנו הראשון היום - למצוא את המקום השקט שבלב ''.

רגע אחד , אתמול דיברת על כך שאין לנו כמעט פניות פנימית בשל כל אותם מסיחים ורעשים הקיימים בראשנו , היום אתה מדבר על למצוא את המקום השקט שבלב , איך זה מסתדר, שאלתי ?

שאלה טובה ,תלמידי היקר ,
ראשנו הוא המקום בו מתערבבות להן הוויות החיים השונות , חלקן הקטן נטועות להן במציאות היום יומית, שאותה אנו פוגשים, אולם חלקה הגדול בכלל , מומצא , בכלל לא קיים ,אבל עדיין ממלא חלק נכבד מתהליך קבלת ההחלטות שלנו בחיים , זה בכלל לא שפוי ''.

מה היא אותה ''הוויה לא שפויה'' שאתה מדבר עליה , כיצד נוצרה ?
אני מדבר על כך שרובנו ''חיים בסרט'' , רובנו חיים ב''מציאות מדומה'' אותה אנו יוצרים בראשנו , חלקה הגדול מבוסס על פחדים , חלקה הגדול מבוסס אמונות שרובן מגבילות והם אלו אשר מנווטות את חיינו וקובעות את המציאות שלנו
.
''אתה בא לומר לי שאנו חיים במציאות מדומה ?''

אנו לא חיים במציאות מדומה , אנחנו יוצרים במו עצמנו מציאות שכזו , מתנהלים על פיה ואחר מנסים להבין מדוע לא מצליחים ל''ראות אותנו'' , ''להבין אותנו'' או ''לקבל את עצמנו '', מדוע שזה יקרה, הרי איננו אנחנו ,
אנחנו פיקציה .

באשר למקום שבלב , כוונתי היתה ,שכאשר תיצור את אותה ''פניות פנימית '' עליה דיברתי עמך אמש , או אז ''תרגיש אותה '' בליבך , אז תדע שהגעת אליה .

מהיכן אתה מודע לכלל אותם פחדים , התמודדויות ופיקציות , לך הרי קל לדבר , אתה חי בהרים הרחק מ''מחול השדים המודרני ''.

מאין לך האמירה הזו , רחוק מ''מחול השדים '',השיב הנבחר , אצלנו נהוג למדות על אותו ''מחול השדים'' בחיינו בכדי להכיננו לשלב בו נפרדת הנשמה מגופנו - אני מפנה אותך בזמך החופשי ללמוד עוד מ''ספר החיים -ספר המתים הטיבטי ''.
אמירתו של הנבחר , נוספה לאותם ערפילי הבוקר שאפפו את הכפר ואף אותי הבוקר . מוקדם לי מידי לעבד את שאמרת , אשמח להרהר עליהם בהמשך הדרך .

נהדר איש יקר . שמחתי לטמון בראשך זרעים של חשיבה, בבוקרו של היום השני .

את השיעור הראשון של היום שאני קורא לו ''האור שבתחילת המנהרה'' נעשה לאור הנר .
אתה מוזמן לשבת על כסא ליד הנר , שכבר ריצד בהתרגשות כמגיב לנוכחותי .
אני רוצה לחלוק עמך הים שיטה שיכולה לסייע להרגעתך וליצירת אותה ''פניות פנימית'' עליה אני מדבר .
שיטה זו עוזרת להכנת הדעת למדיטציה .
ההתבוננות בלהבה עוזרת לנקות את ראשנו ממחשבות ומאפשרת לך
להתמקד ביצירת אותו מרחב פנימי של שקט .

עקוב בבקשה אחר הנחיותיי :

1. הדלקתי עבורך נר לבן .
2. דאג שהנר יהיה במרחק של ארבעים וחמישה סנטימטרים מפניך,
באופן כזה שקצה הנר יהיה בערך בגובה עינך.
3. שב מולו בתנוחה נוחה, הקפד על גו זקוף וישר.
4. תרגל נשימה עמוקה ושחרור, במשך כמה פעמים, עד שתחוש תשישות מה,
זכור לשאוף דרך האף ונלנשוף באיטיות דרך הפה!!
5. נשום עמוק פנימה לתוך לבך, ועבור על פי סדר על האזורים השונים בגופך.
6. הנחה את אברי גופך להרגע ולהרפות !!!
7. עשה זאת בעיניים פתוחות תוך שאתה מתמקד בלהבת הנר.
8. כאשר סיימת להנחות את חלקי גופך השונים להרגע,
9. קח נשימה עמוקה, תן לראשך הוראה להיכנס לרגיעה עמוקה יותר !
10. הקפד להמשיך ולמקד את תשומת לבך בלהבה.
11. אם עיניך נודדות ואינן מסתכלות בלהבה , אלץ אותן לחזור ולהתמקד בה!
12. נסה להתאחד עם להבת הנר .
13. כעת , עצום את עינך ודמיין את הלהבה .
14. תחילה דמיין הלהבה למול עינך ,
15. כעת דמיין כי היא כמו הייתה מוקרנת על מסך .
16. לאט לאט הגדיל אותה והתמזג עימה , עד כי תהיו לאחד .
17. הקפד להמשיך לשאוף ולנשוף עמוקות .
18. כאשר תחוש שדעתך התרוקנה מכלל אותם רעשים הדרים בראשנו או אז תהיה מוכן לעבור לשלב הבא.

ומהו השלב הבא שאלתי , או איש יקר , טיבם של דברים חשובים שבנחת הם נלמדים .

אנחנו נשהה כאן יום שלם בכדי לאפשר לגוף לנוח , לנפש לרגוע ולאפשר למקום להיכנס אלינו .
מבקש אני כי תתרגל עם עצמך את התרגיל שנתתי לך היום ,במשך מספר פעמים עד שתחוש שביכולתך לרוקן את הדעת מכל רעש .

שים לב למה שאתה חש כאשר הדעת חופשיה מכל ''רעש''.

פגוש אותי בסמוך לגלגלי התפילה ביציאה מן הכפר בשעה 04:00 בבוקר המחרת , עלינו להכין עצמנו לפגישה עם המקור ובינתים צור לעצמך את אותה פניות פנימית.
באומרו זאת נשא הנבחר כפות ידיו וברכני בברכת ה''נמסטה'' המסורתית ויצא מן הבית.

שובל ארוך של שאלות ותהיות ערפל את מוחי והותיר אותי בציפיה מתוחה ליום המחרת .

השליחות - יומן מסע - חלק ו' – אש מתוך מים.

בחלומותי ריצדו לנגד עיני , מחולות של שדים , ראיתי ספק דמויות, ספק שדים, אשר דומה, שהיו מוכרים לי , ככל הנראה ''הקרנות'' של ציורי ה''מנדלות'', בהן צפיתי במקומות שונים בעת סיורי בכפר .

קול מצהלות הכלבים בנביחותיהם,  השיבוני  ל מציאות האפלה של חדרי .

מיטתי חרקה אלי בנועם, כמו בתיאום עם שרירי שאט אט חזרו  לאיתנם .

השעון שלי הראה את השעה הלא אנושית 03:45, מי לעזאזל קם בשעות שכאלו , מה לכל הרוחות מסתובב כאן בקצהו הנידח של העולם בשעה זו ?

שאלות אלו ועוד הדהדו בראשי בעודי מתלבש ומתארגן לקראת הפגישה עם הנבחר.

קולות הכלבים ליוו אותי כל הדרך אל היציאה מן הכפר , שם כבר המתינה לי דמותו של הנבחר .

''נמסטה איש יקר , אני מקווה שערבה לך שנתך,''

'' כיצד התמודדת עם המשימה שהפקדתי בידיך ?''

''ביצעתי את התרגיל 3 פעמים , בכל פעם חשתי שונה אולם בפעם האחרונה חשתי כמי שאני מצוי במודעות של כלום ,שאני נמצא כאן ועכשיו !!

 הרגשה של שקט ורוגע אפפו אותי וחשתי לראשונה מעין שקט נפשי .

 התרגולות כמו פתחו בפני דלת לעולם של שקט פנימי שטרם הכרתי עד כה בחיי .''

''מצוין אני שמח לשמוע על כך'' אמר הנבחר ,הסתובב וצעד חרש אל גלגלי התפילה וסובבם חרישית אחד אחר השני  .

כל מלמול תפלותיו בצטטו את המנטרה הקדושה, ''אום מאני פאדמה הום

ॐ मणि पद्मे हूँ ''  נשמעו כעת כמנגינה המצויה בהרמוניה עם סבסוב גלגלי התפילה. .

פסעתי בעקבותיו של הנבחר בעיניים קרועות, לשוא מנסה להדביק בצעדי את צעדיו של הנבחר .

כתפי שהספיקו להתאושש מיום החופש שקיבלו , החלו לתקשר עימי, בדרכי כאב בציינם, כי טרם הסתגלו למשקלו של התרמיל הגדול והכבד שסחבתי .

עקבות הגובה נתנו בי אותותיהם , מד הגובה הראה 3750 מ' והנשימה כמו הפכה  מדיטטיבית יותר ויותר , כל צעד לווה בנשימה וכל נשימה הובילה לצעד .

''להיכן מועדות פנינו היום שאלתי בקוצר נשימה  את הנבחר ?''

''לפגוש  את האש שבמים'' ציין ובפניו נתרחב לו חיוך תם .

''אש מתוך מים ? מה זאת אומרת , אין דבר כזה קבעתי בפסקנות , היכן נמצא דבר שכזה ?''

''הספקנות בחיינו, כמוה כשערי פלדה הנעולים, בפניה של התודעה המתרחבת של האדם .

מה מסמלים המים עבורך ?

מים עבורי הם חיים, שקט , זרימה ,רגש, קור , החמצתי משהו, שאלתי?

ומהי האש עבורך?

 שאל הנבחר ובשאלו זאת עצר את צעדיו, נפנה אלי והביט בי .

באופק, הרחק מעבר למזרח, החלו לוחשות בלאט קרניה הראשונות של השמש  , מסמנות שחר של אופק  חדש ,מה שאפשר לנבחר להביט עמוקות בעיני.

רגעים ארוכים חלפו, בהם שקעו עיניי באוקיינוס הכחול של עיני הנבחר.

האש בעיני מלמלו שפתי, היא האנרגיה הזורמת בנו , התשוקות הרצונות והשאיפות , אנרגיית החיים .

דברים של טעם, אתה אומר ידידי המלומד , אך מה זאת אש מתוך מים לדעתך ידידי המלומד ?

ומה הקשר של זה לפגישתנו עם המקור , לפי דעתך ?

ובאומרו זאת נשא פניו והמשיך בדרכו , מותיר אותי למחשבותי .

דקות ארוכות חלפו ומוחי שטרם הספיק להתעורר,  החל מעלה תהיות לגבי נחיצות מסענו , שכן לא תכננתי לעסוק בשאלות פילוסופיות בהצטרפותי למסע המדובר.

אינני יודע אמרתי לנבחר , אשמח להארתך .

המים מיצגים אצלנו את יסוד החיים, הזרימה המתמדת של אנרגיית החיים, ואילו האש מייצגת אצלנו את יסודות התשוקה , הכמיהה, מקור ההנעה שלנו .

למצוא את ''האש מתוך המים'' הינו להצליח ולמצוא בתוך אוקיאנוס העשיה והזרימה המתמדת  של ההווה שלנו את התשוקות האמיתיות, המניעות אותנו בחיינו.

ומה הקשר של זה לפגישתנו עם המקור ? שאלתי , כשסימני חוסר הסבלנות ניכרים בפני .

או , זאת שאלה טובה וחשובה , אשיב לך לכשנגיע למקדש האש והמים .

מקדש האש והמים ? כן, המקדש המצוי בשולי הכפר והינו השלישי בחשיבותו הדתית בכל נפאל. יש אומרים אפילו בן החשובים בעולם ההינדי והבודהיסטי כאחד.

מדוע ? מה מייחד אותו שאלתי?

ובכן זה הוא מקום בו נתאחדו במקום אחד כל ארבעת האלמנטים, המרכיבים כל דבר בטבע: אדמה ,רוח אש ומים . 

מאמינים רבים מכל רחבי הודו נפאל וסין מגיעים אליו בכדי לראות את מקדש יחיד ומיוחד  ובליבו מצוי מעיין מים זורמים , ומתוך המעיין המפכה מן הסלע , בוערת לה אש התמיד.

בלתי אפשרי , צחקתי , איך זה יכול להיות , אני לא מאמין , מלמלתי והמשכתי לצעוד בעקבותיו של הנבחר .

קול צלצול פעמוני התפילה  הקביל את פנינו בשמחה, כאשר שורה של ארוכה של מאמינים,  יוגים עטויי אפר לבן לגופם הערום ובודהיסטים עטויי גלימות כתומות המתינה בטור ארוך, בכדי להיכנס למקדש ולהתחיל בטקס ההיטהרות.

רחבה גדולה בצורה של ח' הקבילה את פנינו בתוך המקדש כאשר המולת המאמינים החלו מתפשטים במרץ ונשארים עם כיסוי מינימלי למחלצותיהם בעודם לוחשים פסוקי תפילה חרישית  וטובלים את גופם במלואו מתחת ל108- ברזים .

מבט מקרוב גילה כי כל אחד מהברזים מעוצב בדמותו של פר או חיה דמונית  אשר שופעת  מי קרח, תוצר המסתם של השלגים מפסגות האנפורנה הסמוכות .

טבילת ההיטהרות מתחת לכל אחד מן הברזים חייבה את המאמין למקד את אמונתו ביכולתו לצלוח המשימה , שכן רק זה שהצליח במשימתו ,לעבור ברז ברז כך  ''שכל גופו יימשך במים הקדושים'', יוכל יהיה להכנס לקודש הקודשים במקדש אלת האש.

 ומה חשיבותה של הכניסה לקודש הקודשים במקדש אלת האש שאלתי ?

רק זה  שטיהר את גופו ורוחו כהלכה יוכל לזכות להכניס את ידו לתוך המעיין ולאחוז באש התשוקה והאמונה בידיו .

מה זאת אומרת ? כיצד אוחזים באש התשוקה

האמונה שאלתי ? על פי האמונה רק זה שיצליח לטהר את גופו כמו גם את רוחו , רק הוא זה שיצליח לחזות באלה בעיני רוחו  והיא זאת שתדריכו כיצד לאחוז באש התשוקה והאמונה  .

ולשם מה אנו כאן שאלתי ? מעבר לחוויה האנטרופולוגית אינני מוצא כאן את הקשר למסע שלנו ולרצוני לפגוש במקור .

המקום בו נפגשים ארבעת האלמנטים הינו מקום נדיר בעולמנו.

המקום  מאפשר לגופנו להטען באנרגיית החיים האדירה ,אך מעבר לכך מספק הזדמנות נדירה לצפות בעוצמת האמונה כפי שמתגלמת במאמינים .

ומה לה ולמקור ?  בדרכך לפגוש את המקור , הינך נדרש לאמונה מרובה , הנדרשת לצורך המפגש עם המקור .

אמונה ? איך ?כיצד ? מדוע ?

דמותו של המקור ודבריו עלומים הם . והמפגש עימו לא פעם יותיר אותך עם יותר תהיות ושאלות מאשר תשובות ועל כן  , לאחר שהצלחת ליצור בקרבך את אותה פניות פנימית שתרגלת ,כעת עליך לפתוח ליבך ולמלאו באמונה.

לשם מה נדרש האמונה לצורך פגישה עם המקור שאלתי ?

בדיוק לאותם מקומות בהם אינך מבחין בדרך ,אך נדרש להגיע אל היעד .

וכיצד אדע שמלאה בי אמונתי ?

אתה תרגיש זאת בליבך , ובאותם שבילים עלומים , היא זו שתדריך אותך .